כיצד מתפתח ערך עצמי בריא?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר
היא לחשוב שמי שהיה תמיד מאד מוצלח
וקיבל המון מחמאות ופידבקים חיוביים מהסביבה
יפתח ערך עצמי גבוה.
זה נכון שפידבקים חיוביים יכולים לפתח את הערך העצמי הבריא
אבל זה רק חלקית נכון.
למשל, אם הפידבק החיובי הפך לדרך היחידה שבה האדם מרגיש שהוא זוכה
לאהבה והכרה- זה אומר, שלא היתה לו הזדמנות ללמוד
שהוא אהוב ונהדר פשוט כפי שהוא, בלי צורך להיות או להשיג שום דבר מיוחד.
אם התחושה שלו היא שהוא חייב להיות מרשים ומוצלח בשביל לזכות באהבה,
אז הערך העצמי בעצם תלוי בתנאים חיצוניים, והופך להיות די שברירי –
כי מה יקרה כשהוא לא מצליח? וכולנו לפעמים לא מצליחים, כי כולנו אנושיים…
אז מה כן?
כמובן שכמו כל דבר בפסיכולוגיה, גם ערך עצמי טמון בשני גורמים:
התנסויות לאורך החיים (בעיקר בילדות) ונטיות מולדות.
כאמור, אם מגיל צעיר ילד למד שהדרך שלו להשיג תשומת לב
היא דרך היותו מוצלח ומרשים
הוא בסכנה דווקא לפתח ערך עצמי מאד לא בריא,
שתלוי בפידבקים של אחרים
ולא באישור פנימי.
דווקא היכולת לגדול בסביבה שקיבלה אותו כמו שהוא,
פשוט מפני שהוא קיים,
ששמחה בו בלי קשר קשר להישגיו
שקיבלה את רגשותיו גם אם לא היו קלים להכלה
הכילה אותם והגיבה להם
היא שבונה ערך עצמי בריא.
סביבה כזו מלמדת אותנו
לאהוב את עצמנו,
להיות קרובים לעצמנו,
להכיר ולקבל את החוויה הפנימית שלנו, את הרגשות והתחושות שלנו,
להרגיש שהם לגיטימיים ואנחנו לא לבד איתם,
ולהחזיק את המתח שבין הרצון להשתפר
ובין הקבלה של עצמנו והאהבה הבלתי מותנית שלנו לעצמנו-
גם אם עדיין לא השתפרנו או הגענו לאן שהיינו רוצים להגיע.
ערך עצמי אמיתי ובריא נבנה לא בגלל שיש לנו הרבה הישגים להתפאר בהם,
כמו ציונים או יופי.
ערך עצמי בריא הוא היכולת לאהוב את עצמנו
אותנטיים, כמו שאנחנו ברגע נתון.
להיות בחמלה עצמית במקומות שבהם היינו רוצים להיות אחרת.
להתייחס בהומור וחביבות דווקא לחוסר המושלמויות שלנו.
ולאהוב את מה ואת מי אוהב אותנו.